הוט מובייל בע"מ נ' בוזנח

פסק דין

1. התובעת הגישה כנגד הנתבעת תובענה כספית על סך של 20,044 ₪ בגין שירותי תקשורת אותם קיבלה מאת התובעת ומכשירים סלולריים אותם רכשה ממנה.

לטענת התובעת החזיקה הנתבעת באחד עשר מנויים וכי ביום 16.2.11 רכשה הנתבעת שבעה מכשירים סלולריים חדשים כחליפיים למכשירים סלולריים ישנים שהחזיקה.

כמו כן, כבר ביום 2.1.11 הסכימה הנתבעת לשינוי חבילות דמי השימוש של המכשירים הסלולריים שבחזקתה באופן כמפורט בנספח 3 שצורף לתצהיר עדות ראשית של נציג התובעת.

התובעת צירפה לכתב התביעה את ההסכמים שנחתמו עם הנתבעת (באמצעות בעלה), פירוט חיובים בגין יתרת שווי המכשירים שנרכשו ומסמך המפרט את החיוב בגין שווי הטבה שקיבלה הנתבעת אשר עליה להשיב לתובעת בשל סיום ההתקשרות בין הצדדים.

2. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע התובענה וצירפה לה תצהיר של בעלה, מר חיים בוזנח, אשר טען כי הוא לבדו התנהל מול התובעת ואף חתם בשמה של הנתבעת על ההסכמים.

לטענת מר בוזנח לא צורף לכתב התביעה מסלול ופירוט המחירים לתשלום בגין כל חודש וכי התובעת היא שהפרה את ההסכם בין הצדדים. ממשיך מר בוזנח וטוען בתצהירו כי בפברואר 2011 סוכם בין הצדדים על רכישה ושימוש בשבעה מכשירים וקווים לפי מחיר של כ 1,400 ₪ בחודש בגין כל המכשירים והשירותים כמפורט בחשבונו (כך בתצהיר) מחודש 2/12.

בסעיף 3ב לתצהירו אומר מר בוזנח: "כשנה לאחר תחילת ההתקשרות והחל מחודש 3/12 החלה התובעת משנה את החיובים החודשיים כראות עיניה ודרשה מחירים חודשיים אשר אין בינם לבין הסכום אליו הגיעו הצדדים ועל פיו חויבתי כל קשר".

כאשר פנה לתובעת לבירור פשר החיובים, נענה כי המסלול היה תקף לשנה אחת ולא לשלוש שנים.

בתשובה לטענה זו דרש כי המסלול יושב על כנו או תסתיים ההתקשרות בין הצדדים. בתגובה, טוען מר בוזנח, הוציאה התובעת מסמך על סיום ההתקשרות ובקשה לחייבו בדמי יציאה למרות שהיה מוכן להמשיך בהתקשרות כפי שסוכם עליה.

בדיון ראשון שהתקיים ביום 25.4.13 נחקר מר בוזנח על תצהירו וניתנה לנתבעת רשות להתגונן בגין סך של 15,844 ₪ והנתבעת חוייבה לשלם יתרת סכום התביעה בסך 4,200 ₪ בגין חשבוניות שימוש בחודשים מרץ עד מאי אשר לא שולמו ועל פי תחשיב של 1,400 ₪ בחודש.

3. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם נציג מטעמה.

לתצהירו צירף נציג התובעת הסכם שידרוג המכשירים וחשבונית שווי המכשירים החדשים שרכשה הנתבעת במסגרת השדרוג. כמו כן, צורף פירוט תעריפי חבילות השימוש פי שסוכם עליהם ביום 2.1.11 בגין השימוש ב 11 מכשירים סלולריים אשר 4 מהם לפי חבילה שכונתה btime09 ו- 7 מהם לפי חבילה שכונתה fix200M.

המצהיר מפנה לחשבונית הראשונה שצורפה לכתב התביעה בגין התקופה 21.2 עד 20.3 (להלן: "חשבונית מרץ") ומעידה על חיוב בסך 1,412 ₪ אשר סכומה כנטען על ידי הנתבעת בעצמה ואינה חורגת מהסיכום הנטען על ידי הנתבעת.

החשבונית השניה שצורפה לכתב התביעה בגין התקופה 21.3 עד 20.4 (להלן: "חשבונית אפריל") מעידה על חיוב בסך 2,222.84 ₪ ולכאורה תומכת בגרסת המצהיר מטעם הנתבעת.

אלא, טוען נציג התובעת, חשבונית זו כוללת חיוב בסך 638 ₪ הנובעת מניתוק זמני של מנויי הנתבעת ב 11 מכשיריה וחיבורם מחדש. יתרת הסכום תואמת את טענת המצהיר מטעם הנתבעת ונמוכה מחיוב בסך 1,400 ₪.

יש לציין כי חשבונית בגין התקופה 21.4 עד 20.5 (להלן: "חשבונית מאי") מעידה על חיוב בסך 1,386.65 ₪ ולפיכך תואמת את גרסת המצהיר מטעם הנתבעת בעניין שיעורו של החיוב החודשי המוסכם לטענתו.

המצהיר מטעם התובעת ממשיך ומסביר כי לנתבעת ניתנה הטבה בסך 135 ₪ לחודש הנחה בחיוב החודשי לתקופה של 12 חודשים.

לתצהיר נציג התובעת אכן צורף מסמך ההטבה חתום על ידי בעלה של הנתבעת המעיד על ההטבה האמורה לגבי 6 מספרי מנויים כמפורט בו.

4. הנתבעת לא הגישה תצהיר עדות ראשית כלל ואף לא תצהיר מטעם עד אחר ולפיכך, נותר על כנו רק תצהיר בעלה כפי שתמך בהתנגדות לביצוע התובענה.